מאת: איציק בן ארויה, יועץ פנסיוני
אפריל 2014
בהדרכות מקצועיות שאני מקיים בגופים מוסדיים, או מעביר לסוכנים ולמשווקים פנסיוניים, או בהרצאות והשתלמויות אותן אני מעביר אצל מעסיקים, אני נשאל לא אחת: "מה יותר טוב, ביטוח מנהלים או קרן פנסיה". תשובתי ברורה וחדה – כן!
התשובה נאמרת, כמובן, על דרך ההלצה, אולם יש בה אמת ברורה – אין מוצר שהוא בגדר "הכי טוב" לכל. לא יכול להיות כזה! גם אם נמנה יתרונות וחסרונות של כל מוצר, עדיין לא יכולה להיות קביעה חד משמעית וחד ערכית לגבי "מי יותר טוב".
תכליתו של הליך הייעוץ והשיווק הפנסיוני, להתאים את המוצר הפנסיוני/ביטוחי לצרכיו של היחיד, כמוכתב בסעיף 12 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, מכאן, שכדי להחליט "מה יותר טוב" (למעשה יש לבחון מה יותר מתאים), יש לערוך בחינה מדוקדקת של צורכי היחיד, בהתחשב בנתוניו האישיים – גיל, מצב משפחתי, מס' הילדים וגילם, שכרו, עיסוקו, מצבו הבריאותי, מצבו הכלכלי, הקופות והביטוחים הקיימים על שמו, השקפת עולמו ומשתנים נוספים, המשפיעים השפעה ישירה ומכרעת על הבחירה במוצר הפנסיוני וכיסויי הביטוח הנילווים, על מנת שייתנו מענה ראוי, הולם ומתאים, לתכלית לשמה עורכים אותם: להגן על היחיד ומשפחתו למקרה, חו"ח, פטירה ונכות, ולדאוג לחיסכון ראוי שיעמוד לרשותו לעת פרישה.
בכל הדרכה והכשרה מקצועית לבעלי רישיון פנסיוני, אני מקפיד להבהיר ולהדגיש לכולם, שאנו עוסקים בדיני נפשות! אין מדובר במס' תעודת זהות, במילוי ניירת או בפרודוקציה לסוף החודש, אלא בבני אדם ובמשפחותיהם, מכאן שיש לקיים את הליך בדיקת והתאמת המוצר הביטוחי/פנסיוני ליחיד ולמשפחתו, "בדחילו ורחימו"!
ענף הביטוח והחיסכון לטווח ארוך, עברו שינויים רבים בעשורים האחרונים, הן מהיבטי החקיקה והרגולציה – הון, קצבה, אפשרויות משיכה, גיל הזכאות ועוד, והן מבחינת המוצרים הפנסיוניים/ביטוחיים – אופיים, היקפם ועלותם.
השינויים המהותיים שנערכו לאחרונה, ובהם ביטול מקדם ההמרה לקצבה בביטוח המנהלים, שהיה מובטח ומוגן מפני עלייה בתוחלת החיים, וקביעת שיעורי דמי ניהול מירביים אחידים בכל אפיקי החיסכון הפנסיוני, יצרו בענף תחושה שהנה בא לקיצו עידן מכירת ביטוח המנהלים. ביטוח המנהלים נתפס גם קודם לכן כ"נחות" מהיבטי עלויות דמי הניהול והסיכונים, והסוכנים מכרו אותו בעיקר בהתבסס על היותו חוזה ולא תקנון, ועל מקדם ההמרה לקצבה. המוצר "ביטוח מנהלים" הפך להיות, לכאורה, לא רלוונטי עוד.
מכירות ביטוחי המנהלים בשנתיים האחרונות ירדו בשיעור ניכר, ועיקר ההסדרים הפנסיוניים החדשים, נערכו בקרנות הפנסיה.
האם תחושה, או קביעה זו, שביטוח המנהלים נחות ואינו רלוונטי עוד, "נכונה" מנקודת מבטו של הצרכן? האם ראוי ונכון, שבשוק כל כך חשוב, של ביטוח וחיסכון, יימכר רק מוצר פנסיוני אחד, קרן פנסיה?! גם אם נניח, שהוא נותן מענה הולם וראוי לצורכי הביטוח והחיסכון, האם הוא נותן מענה הולם וראוי בכל תרחיש? האם אין בו חסרונות וכשלים אפשריים? האם הוא מתאים לכולם?
ודאי שלא! ראו את הפסקה הראשונה לעיל.
בחודשים האחרונים התוודעתי למוצר פנסיוני חדש "עתיד", לצד כיסוי חדש "מגן לעתיד" ו"מגן לעתיד פלוס" (הושקו בחברת "הכשרה ביטוח ביולי 2013), המשלבים בין חיסכון לפרישה בקופת ביטוח משלמת לקצבה, לצד כיסוי ביטוחי למקרה פטירה, המכונה במקומותינו "הכנסה למשפחה".
פוליסת הקצבה מסוג "עתיד" מבית "הכשרה ביטוח" הינה פוליסה חדשה, דומה מאוד לאחיותיה "מודל 2013", עם שינוי מהותי אחד – דמי הניהול. דמי הניהול מההפקדה עומדים על השיעור המירבי המותר – 4%, אולם דמי הניהול מצבירה הינם בשיעור 0.75% ובמידה והפוליסה נפתחת תוך ניוד של 15,000 ₪, דמי הניהול הינם 0.5%, מההתחלה ועד תום תקופת הפוליסה, ללא תנאי של רכישת סיכונים וצבירה!!!
אין ספק שלעניין החיסכון הפנסיוני לגיל הפרישה, דמי הניהול האמורים מהווים יתרון מהותי מול פוליסות ביטוחי המנהלים בחברות הביטוח האחרות, וכן מעניקים תחרות שוברת שוויון בדמי הניהול, מול קרנות הפנסיה (לפני הנחות). הכיסוי "מגן לעתיד" ייחודי, בכך שהוא מעניק הכנסה חודשית שוטפת למוטבים בפוליסה, עד גיל הפרישה של המבוטח/ת – 64/67, ולא לתקופה קצובה של 15 – 25 שנה כפי שהיה נהוג בעבר. ההיגיון בבסיס המוצר, להעניק למוטבים התלויים במפרנס, הכנסה חודשית חלופית למשכורת של הנפטר, עד גיל הפרישה שלו, מועד בו היה מפסיק לפרנס את המשפחה. לכאורה, ייתכן שבשלב בו הילדים בגרו ועומדים על רגליהם, היה ראוי לבטל את הכיסוי, כפי שהיה נהוג לערוך בעבר בפוליסת "הכנסה למשפחה", אולם התפישה האמורה מהותית ובהמשך יובהר מה החשיבות והייחודיות של הכיסוי עד גיל הפרישה.
מה מעניק הכיסוי "מגן לעתיד"? בפטירת המבוטח בתוך תקופת הביטוח, תקבל האלמנה כמוטבת, הכנסה חודשית פטורה ממס בסכום של 30% עד 100% מהשכר שהיה מבוטח בפוליסת ביטוח המנהלים, וזאת לתקופה של עד המועד בו המבוטח שנפטר, היה מגיע לגיל 67. החידוש כאמור, שהתשלומים הינם לגיל 67 ולא לתקופה קצרה, או בינונית. חידוש נוסף בכיסוי, שבמקרה פטירת האלמנה, טרם שסיימה לקבל את ההכנסה החודשית, יקבלו הילדים (כמוטביה/יורשיה החוקיים) ערך מהוון של המשך התשלומים שהייתה האלמנה אמורה לקבל, עד תום התקופה, גיל 67 של הנפטר.
אם נשווה את הדבר לאירוע מקביל בקרן פנסיה, הרי שבפטירת אלמנה שקיבלה תקופה מסוימת פנסיית שאירים וילדיה בוגרים, אין עוד תשלומי המשך לילדים, כיוון שאינם מוגדרים עוד שאירים עפ"י התקנון, מה שיכול לגרום לאובדן החיסכון בקרן.
הערה – סעיף 53 בתקנון קרן הפנסיה "מקפת", מבטיח מינימום 240 פנסיות שאירים לאלמנה. היה ונפטרה טרם שקבלה 240 פנסיות שאירים, יקבלו השאירים/המוטבים/היורשים החוקיים, את הערך המהוון של יתרת הפנסיות האמורות.
הבטחה זו אינה קיימת בקרנות האחרות.
בקרן הפנסיה קיימת עוד "בעיה" אפשרית, הנוגעת לביטחון הכלכלי של משפחת עובד שנפטר – במקרה בו קיבלו היתומים והאלמנה פנסיית שאירים מלאה מקרן הפנסיה (100% מהשכר), בהגיע היתומים לגיל 21, מסתיימת פנסיית שאירי היתום והאלמנה ממשיכה לקבל פנסיית שאירי אלמנה לכל ימי חייה! (ויש בכך יתרון), אולם שיעור הפנסיה יורד ל- 60% מהשכר, בעוד הצורך הביטוחי של המשפחה לא ירד, כיוון שלרוב, הילדים (בני 21!) עדיין תלויים בפרנסת האם, אינם עוזבים את הבית אלא בגיל מבוגר יותר, כך שהמשפחה נקלעת ל"בור כלכלי" קשה.
הערה – הכיסוי לשאירים במסלול "ברירת המחדל", אליו מצטרפים עמיתים בקרנות הפנסיה, ב"הסדר ברבים", אינו 100% מהשכר, אלא למי שהצטרפו בגיל צעיר מאוד, עד 24.
זוהי "תקלה" ביטוחית המעניקה כיסוי חלקי ונמוך (תלוי במין וגיל ההצטרפות) לרוב העובדים המצטרפים להסדר פנסיוני, באמצעות רשימות אותן מעביר המעסיק.
חשוב להדגיש, בתקנון החדש של קרן הפנסיה מבטחים, יש במסלול הכללי כיסוי שאירים מלא, עד גיל הצטרפות 46 לגבר ו- 64 לאישה.
השינוי המהותי "שובר השוויון", שנעשה בפוליסה המשולבת של "הכשרה ביטוח", נוגע לכיסוי "מגן לעתיד פלוס". מבוטח הרוכש את הכיסוי המורחב, מבטיח כי במקרה פטירה, תקבל האלמנה כמוטבת, את סכום הביטוח כתשלום חודשי (מגן לעתיד), ובמקביל, נפתחת על שמה פוליסת פרט, אליה מפקידה חברת הביטוח הפקדה שוטפת לחיסכון, לתקופת הביטוח המקורית בפוליסת ביטוח המנהלים, גיל 67 של הנפטר, בסכום חודשי כשיעור מהשכר שהיה מבוטח בפוליסה המקורית. שיעור ההפקדה יכול להיות 10%, 15%, או 20%, עפ"י בחירת המבוטח במועד פתיחת הפוליסה. במקרה זה, בהגיע תום תקופת פוליסת הפרט (גיל 67 של הנפטר), תקבל האלמנה את החיסכון שנצבר בפוליסת הפרט, בין כסכום הון, או במשיכה הונית לשיעורין (בתשלום מס רווחי הון), או כקצבה חודשית לכל החיים, תוך הבטחת מס' קצבאות מובטח.
אגב, במועד פטירת המבוטח ופתיחת פוליסת החיסכון הפרטית, האלמנה מקבלת כמוטבת, את החיסכון הצבור בפוליסת ביטוח המנהלים. במעמד זה, היא רשאית למשוך ולממש את החיסכון, או להפקיד אותו כסכום חד פעמי בפוליסה האישית, אליה יופקדו סכומי החיסכון החודשיים ע"י חברת הביטוח, ובכך להגדיל את החיסכון שיעמוד לרשותה לעת פרישה.
גם במקרה זה, היה והאלמנה נפטרה טרם שהגיעה לתום תקופת פוליסת הפרט (גיל 67 של הנפטר), יקבלו ילדיה, בנוסף להיוון יתרת תשלומי הביטוח כאמור לעיל (הכנסה למשפחה), גם את החיסכון שיצטבר בפוליסה האישית, בתום התקופה – גיל 67 של המבוטח בפוליסת ביטוח המנהלים המקורית, כסכום מהוון חד פעמי.
למעשה מובטח בפוליסה "שחרור מתשלום פרמיות" למקרה פטירה!! המבטיח כי בכל מקרה, ללא תנאי וללא קשר לגיל האלמנה והילדים, סכומי הביטוח והחיסכון, לא
ירדו לטמיון, כפי שיכול לקרות למבוטחים בקרן פנסיה, במקום בו אלמנת עמית שנפטר, הלכה לעולמה זמן קצר לאחר שהחלה לקבל קצבת שאירים, וגיל ילדיה מעל 21, או שבמהלך קבלת פנסיית שאירים מלאה, חצו הילדים את גיל 21, וזמן מה לאחר מכן הלכה האלמנה לעולמה.
במקרים אלו אין החזר כספי והכסף נותר בקרן, כחלק מהתשואה הדמוגרפית.
אומנם בתקנוני קרנות הפנסיה, רשאית אלמנה לבקש כי פנסיית השאירים תהיה לתקופה מובטחת (כפוף להצהרת בריאות, ותוך הקטנה מסוימת של פנסיית השאירים), אולם מניסיוני ומהידוע לי, לרוב, אפשרות זו אינה מיושמת.
אדגיש כי גם בתקנון "מקפת", המבטיח, כאמור לעיל, תשלום לכל חייה ומינימום 240 פנסיות שאירים, אין תשלומי חיסכון לאלמנה, ובמקרה פטירתה לאחר קבלת 240 פנסיות שאירים, לא יהיה חיסכון צבור אשר ימתין ליתומים (הבוגרים), בגיל 67 של הנפטר.
מרכיב "שחרור במקרה פטירה" מתקיים רק בכיסוי "מגן לעתיד פלוס" ואינו קיים באף לא אחת מקרנות הפנסיה, או בחברות הביטוח.
עד כה נגעתי בנושא הכיסוי למקרה פטירה ובהשוואת אופי, היקף התשלומים והביטחון בקבלתם, בין מוצר "מגן לעתיד פלוס" לבין תשלומי פנסיית שאירים בקרן פנסיה.
הדיון בהשוואת הכיסוי לאובדן כושר עבודה בפוליסה לבין הכיסוי לפנסיית נכות הקיים בקרן הפנסיה אינו חדש, ויתרונות הכיסוי בפוליסה ברורים וידועים, בעיקר בכל הנוגע להגדרה העיסוקית לבעלי צווארון לבן (ובחלק מהמקרים גם לבעלי צווארון כחול), מול הגדרה "רגילה" בקרנות הפנסיה, תקופה ההמתנה אותה ניתן לקצר בפוליסה לחודש המתנה בלבד, קיזוזים אפשריים ממקורות מפצים אחרים בקרן הפנסיה, מול אפשרות ביטול הקיזוז בפוליסת הביטוח, ועוד.
בכל הנוגע לעלויות הכיסויים הביטוחיים, עדיין העלויות בקרן הפנסיה זולות יותר, משום שהן חלק מתפיסת הביטוח בקרן הפנסיה, בה סיכוני נכות ושאירים מתנהלים על בסיס "ערבות הדדית" שבין העמיתים, כך שבמקרים מסוימים אפשר שהן יספיקו, ואז ייהנו העמיתים מחלוקת רווחים הנובעים מהתשואה הדמוגרפית, או לחלופין במקרים בהם תהיה תשואה דמוגרפית שלילית, תגרע קרן הפנסיה מהחיסכון הצבור של העמיתים ותקטין את קצבת הזקנה העתידית.
סיכוי/סיכון מעין זה אינו קיים בפוליסת ביטוח, מאחר והיא חוזה המחייב את חברת הביטוח. הסיכון הביטוחי נופל על כתפי חברת הביטוח לבדה, כנגד כל אחד ממבוטחיה, כמו הסיכוי להרוויח מכך, ומבוטח יחיד אינו מושפע ממקרי הביטוח של מבוטחי החברה בה הוא מבוטח.
הפרמטר הנוסף אליו יש להתייחס, הוא החיסכון לגיל פרישה.
בסימולציות שערכתי והשוויתי בין הסדר פנסיוני בקרן פנסיה לבין הביטוח והחיסכון במוצר "עתיד" ו"מגן לעתיד", היה פער שבין 8% – 20% בחיסכון בתום התקופה.
הפער היה תלוי באופי ובהיקף הכיסוי שנרכש: מה היו שיעורי הכיסוי בביטוח "מגן לעתיד" – 30% עד 100% מהשכר, האם הכיסוי שנרכש היה משתנה והקטין את סכום הפיצוי בהתאם לגיל הפטירה, או קבוע, כזה הנותן מענה מלא ואינו תלוי בגיל הנפטר.
בנוסף, הפער נבע מרכישת הבטחת המשך תשלומי חיסכון לאלמנה, בכיסוי "מגן לעתיד פלוס", אם כי השפעתו הייתה מזערית.
יחד עם זאת, יש לזכור שהחיסכון המוצג בסימולציה לתום התקופה, מושפע גם מהריבית לפיה מחשבים אותו, ובנקודה זו יש הטיה לטובת קרן הפנסיה ב- 0.26% לשנה, הנובעת מהבטחת אג"ח בשיעור 4.8% על 30% מהנכסים. לא ברור אם הבטחה זו תימשך וקולות שונים בשוק מרמזים על אפשרות שהבטחת האג"ח המיועדות יוחל על כלל השוק הפנסיוני מגיל מסוים של החוסכים, או לחלופין יבוטל כליל. שינוי אפשרי זה, יצמצם את הפער בחיסכון לתום תקופה, בין פוליסות ביטוחי המנהלים לקרנות הפנסיה.
משתנה נוסף שעלול להשפיע על גובה קצבאות השאירים, הנכות והזקנה של העמיתים בקרן הפנסיה, הם תוחלת החיים המשתנה והתשואה הדמוגרפית, אותה הזכרתי קודם.
יש לזכור כי תשלומי סכום הביטוח בפוליסת "הכנסה למשפחה" אינם תלויים בשינויים דמוגרפיים, או בעלייה בתוחלת החיים, כפי שיכול לקרות בקרן הפנסיה, והתשלום החודשי למוטבים צמוד למדד ההשקעות של החברה המנהלת.
אדגיש, גם תשלומי פנסיות שאירים, נכות וזקנה בקרן הפנסיה, מושפעים, בין היתר, משוק ההון.
בנקודה זו, על בעל הרישיון הבוחן את החלופות הפנסיוניות למבוטח, להציג בפניו את מכלול השיקולים, המשתנים, הנחות היסוד וכו', ועל המבוטח להחליט בסיוע בעל הרישיון, מה עדיף מבחינתו – לקבל סכומי ביטוח מובטחים וידועים מראש, תוך מניעת אפשרות של "הלך הכסף", כפי שיכול לקרות בתרחישים מסוימים בקרן פנסיה, תמורת הקטנה מודעת של קצבת הזקנה,
או להעדיף לקבל קצבת זקנה גבוהה יותר, תוך סיכון חלק מסכומי הביטוח במקרי פטירה מסוימים וידיעה כי קיימים משתנים היכולים להשפיע בעתיד על גובה הקצבאות.
האם המבוטח מעדיף לשלוט במקבלי סכומי הביטוח ולקבוע מוטבים בפוליסה, או שהוא סומך על הגדרת השאירים בתקנון קרן הפנסיה, שבתרחישים מסוימים וברוב הקרנות, לא יהיו כאלו והחיסכון ירד לטמיון.
מכל הנאמר לעיל ומהסימולציות שערכתי, אין ספק שהמוצר החדש בשוק, פוליסת "עתיד" בשילוב כיסוי "מגן לעתיד פלוס", הם מוצר שובר שוויון מול קרנות הפנסיה, ובכל הקשור לכיסוי הביטוחי והבטחתו בכל תרחיש, הוא אף עולה על הכיסוי בקרן הפנסיה, אם כי בעלויות יקרות יותר ותוך ויתור מסוים על גובה קצבת הזקנה (תלוי בגובה הכיסוי הנרכש).
אם בעבר מוצר ביטוח המנהלים היה "נחות" משום עלויות הכיסוי הביטוחי ודמי הניהול, המוצר החדש מעניק דמי ניהול נמוכים יחסית לשוק ועלויות זולות מהכיסויים המקבילים.
יש לזכור כי במסגרת תפקידו של בעל הרישיון, עליו לערוך מסמך הנמקה, ובו השוואת המוצרים המוצעים ללקוח, תוך הצגת המשתנים המשפיעים על ההמלצה.
אסיים כפי שפתחתי – מה יותר טוב, ביטוח מנהלים או קרן פנסיה? התשובה היא – כן.
אין לראות באמור לעיל הצעה לעריכת הסדר פנסיוני מסוים, ויש לבדוק עם יועץ/סוכן/משווק פנסיוני את צורכי הביטוח בהתאם למשתנים אישיים, ועפ"י האמור בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני.
